על ההבדלים המהותיים בין הציוד המתקדם והמקצועי בטכנולוגית ה-E.S.W.T לבין מכשירונים רדיאלים זולים בטכנלוגית R.S.W.T
לא מעט מטופלים, שנזקקו נואשות לטיפול בגלי הלם, נפלו ברשתם של מכונים בעלי מכשירון רדיאלי זול, המוצג כמחולל גלי הלם, ולא היא!
השימוש הציני שעושים אותם מכונים במושג המחייב, גלי הלם, הוא הונאת הציבור!
כשאנו הוגים את המשפט טיפול בגלי הלם, אנו מכוונים לטיפול בציוד גדול, מקצועי ויקר מאוד, העונה להגדרה הבינלאומית הקשיחה של טיפול חוץ-גופי בגלי הלם: E.S.W.T. = Extra-corporeal Shock Wave Therapy
לעומתו, טכנולוגיית ה-Radial Shock Wave Therapy = R.S.W.T מתארת מעין פטישון, בעלות נמוכה מאוד, המחולל גלי קול בליסטיים (גלי קול בלחץ נמוך הנוצרים בהנעת בוכנה, בתוך סביבה יבשה).
העקרונות הפיזיקליים של ציוד גלי הלם בטכנולוגית E.S.W.T
גלי הלם הם גלים מכנים ואקוסטיים, המצויים בשגרת חיינו. רעידת אדמה, ברקים או מטוס השובר את מהירות הקול, כולם יוצרים גלי הלם.
ההגדרה המדעית של קול היא: “תנועה מאורגנת של מולקולות, הנגרמת על ידי גוף המתנודד בתווך חומר (אלסטי). התווך יכול להיות במצב צבירה של גז (כגון אוויר), נוזל (כגון מים) או מוצק”.
קול עבור נקודה מסוימת מוגדר כ: “שינויים מהירים בלחץ באותה נקודה, סביב ערך מסוים של הלחץ במצב העמיד”.
מהירות הקול תלויה במקדם הקשיחות של חומר התווך ובסמיכותו. בתנאים מסוימים מושפעת מהירות הקול גם מהטמפרטורה והלחץ, מהירות הקול עולה עם עליית הטמפרטורה.
מהירות הקול באוויר היא כ 344 מטר לשנייה, במים מהירותו גבוהה פי 4, כ-1,500 לשנייה. גלי הלם משוגרים מתוך סביבה נוזלית והם בעלי אפיונים פיזיקליים ספציפיים.
האנרגיה נמדדת ב- mJ/mm2 והיא בעלת ועצמה נמוכה, בינונית או גבוהה, הכל בהתאם לבעיה המטופלת. אנחנו מבחינים בן גלי-קול בתדירות אחידה בדומה לגלים אולטרה-סונים לבין התפרצויות קול מבוקרות (גלי הלם), המקיימות טווח תדירויות משתנה.
ביישומם הרפואי, גלי הלם הם למעשה, פיצוץ מבוקר שמייצר פולס/פעימה סונית השוברת את מהירות הקול.
כאשר הגל פוגש ברקמה הגל מתפשט ומוחזר, כך, שהאנרגיה הקינטית נספגת בהתאם למבנה ולתכונות הרקמה. הפסדי הועצמה תלויים במדיום דרכו משוגרים הגלים. באוויר הירידה בעצמה גבוהה מאוד, אך בתוך סביבה מימית הפסד העצמה נמוך פי 1,000 (גוף האדם מכיל כ-60% מים). גלי הלם הנוצרים כאמור בתוך סביבה מימית, מועברים באמצעות ג’ל הנמרח על מקום הטיפול (החיצוני). הג’ל המימי הכרחי לשיגור הגל אל תוך הרקמה הביולוגית.
התפשטות הגל מתוארת כדחיסה והרפיה לסירוגין של המדיום בו הוא עובר לאורך כיוון ההתפשטות. גלי הלם משנים את תכונותיהם הפיזיקליות במעבר דרך המדיום, וע”י החזרה והשתברות בגבולות שבין מדיום אחד למשנהו. בשכבת הגבול בין שני חומרים חלק אחד של גל הלם המתקרב יוחזר, וחלקו האחר ישוגר. כאמור, גל הלם הוא פעימה/פולס סונית בעלת אפיונים פיזיקליים: יש בה שיא לחץ, לעתים יותר מ-100 MPa, אך בד”כ בין 50 – 80 MPa, ועלייה ראשונית מהירה בלחץ בפרק זמן של פחות מ-10ns, מנעד מתיחה (עד 10MPa), מחזור חיים קצר של כ- 10?s, וספקטרום תדירות רחב, בד”כ בין 16 MHz ל- 20 MHz.
התהליך מתחלק ליצירה ישירה של כוחות מכניים (אפקט ראשוני) ויצירת כוחות מכנים משניים – אפקט בועות ההיבקעות (Cavitation Bubbles).בתוך שלב המתיחה של גל הלם, כוח-מתח הגל עולה על כוח המתיחה הדינמי של המים ויוצר בועות היבקעות (Cavitation Bubbles). קוטר הבועות משתנה, גדל וקטן בנפחו (Microjets). חלקן יצליח להתנגד למספר מסוים של פולסים מגל ההלם, וחלקן יקרוס בתום מחזור הגלים הראשון. השוני בבועות אינו לינארי.
במהלך שלב הצמיחה, מועברת כמות עצומה של אנרגיה לבועות ואנרגיה זו משוחררת מהבועה במהלך קריסתה כסילוני מים בעלי אנרגיה וטמפרטורה גבוהים. רמת ההיבקעות יורדת בהתאם לסמיכות המדיום. בסמוך לאזורי הגבול בין חומרים/מדיומים בעלי סמיכות שונה, הסימטריה של אותה היבקעות אינה מסודרת. נוזל מהאזור הסמוך נכנס לבועה כמיקרו-סילון שמכוון לאזור הגבול עם פוטנציאל ריפוי רב. לאורך הגבולות בין חומרים שונים כמו שרירים ועצמות או רקמת ריאה, גל הלם עובר את השינויים הגדולים ביותר ומשחרר את האנרגיות הגבוהות ביותר. במיקום זה צפויות מרבית ההשפעות הביולוגיות.
קיראו גם על: אישיאס.
