דלקת גיד הפיקה - patellar tendonitis/Jumpers knee
דלקת של גיד הפיקה מתארת מצב בו נוצר נזק לגיד המחבר את השרירים הגדולים בירך אל השוק, בנקודה שמתחת לפיקת הברך – הפטלה (patella).
הברך היא נקודת המפגש של מספר עצמות. המפרק הגדול של הברך נוצר בעיקר מפגישתן של עצם הירך הגדולה – הפמור (femor), ועצם השוק- טיביה (tibia). בין שתי עצמות לו מחברות רצועות היוצרות הצטלבות בניהן-הרצועות הצולבות של הברך (cruciate ligaments). מלבד עצמות אלו, נמצאת באזור הברך עצם קטנה נוספת – עצם הפיקה (patella). עצם זו נמצאת מעל החלק הקדמי התחתון של עצם הירך, וניתן לחוש בה בקלות במישוש של הברך – זו ה”בליטה” העגולה שאפשר למשש. . בחלק הקדמי (אנטריורי) של הירך נמצא שריר גדול, המחולק לארבעה חלקים – השריר הארבע – ראשי (quadriceps femoris). ארבעת החלקים של שריר זה הם: rectus femoris, שנמצא בקדמת הירך,vastus laterlis,שנמצא בצד החיצוני של הירך, vastus medialis, שנמצא בחלק הפנימי של הירך, וחלק עמוק יותר של השריר – vastus intermedius. שריר קטן נוסף שנמצא מתחת לשרירים אלו נקרא atricularis genus muscle (שריר מפרק הברך). שרירים אלו אחראיים בעיקר על יישור (אקסטנציה) של הברך. השריר הארבע ראשי מסתיים בגיד חזק המחבר את גידיהם של כל ראשי השריר. גיד זה עובר מעל עצם הפיקה (patella), הופך לגיד הפיקה (patellar tendon), ומתחבר לעצם השוק באזור מורם ומחוספס – tibial tuberosity. מכיוון שחלק זה של הגיד מחבר בעצם בין שתי עצמות – עצם הפיקה ועצם השוק, הוא נקרא לעיתים גם “רצועת הפיקה” – patellar ligament.
דלקת של גיד הפיקה – מה קורה שם?
בדלקת של גיד הפיקה, נזק שנוצר לגיד מפריע לפעילותם של השרירים באזור, יכול לגרום לקרעים בגיד, וליצירת הסתיידויות. תופעה זו נפוצה במיוחד אצל ספורטאים המפעילים עומס רב על הברך – בעיקר בקפיצות. לכן, שכיחות תופעה זו גבוהה, למשל, בקרב שחקני כדורסל מקצועניים ובקרב שחקני כדורעף. מחלה זו קנתה לה את השם הציבורי “ברך הקופצים” ((jumpers knee. כחלק ממנגנון הפגיעה במחלה נגרם נזק ללוחית הגדילה של עצם הפיקה – האזור הגדל של הברך המורכב בעיקר מסחוס ולא מעצם. לכן, שכיחות התופעה גבוהה יותר בגילאים הצעירים ואצל בני נוער. מחלה זו זכתה לשם נוסף – Sinding Johanson Larsen’s disease. הפגיעה בקצה החלש (התחתון) של עצם הפיקה מובילה לפגיעה בחיבור הגיד.
דלקת של גיד הפיקה – סימנים וסימפטומים
בחולים הסובלים מדלקת של גיד הפיקה, יופיעו כאב ורגישות הממוקמים מתחת לפיקת הברך. לעיתים תיתכן גם בצקת באזור. בבדיקה גופנית יוכל הרופא להתרשם מהגבלות בתנועת הברך. בבדיקות הדמיה כדוגמת CT או על – קול (ultra-sound) אפשר לראות אזור פגוע, המייצג את התהליך הדלקתי והנזק לגיד. שינויים מתאימים ניתן לראות לפעמיים גם בבדיקת רנטגן – אך בדיקות הדמיה אינן נדרשות בדרך כלל לאבחנה.
דלקת גיד הפיקה – טיפול
הטיפול הראשוני במצב כולל בעיקר מנוחה והימנעות מפעילות המזיקה לגיד, כדי לאפשר לגוף להתאושש ולעזור לתהליך הריפוי העצמי באזור. יחד עם המנוחה ניתן לשלב קומפרסים קרים של קרח באזור. במקרים שבהם מנוחה כשלעצמה לא מביאה להחלמה, ניתוח יכול לעזור בטיפול. בניתוח מסירים את החלקים הדלקתיים וחושפים את גיד הפיקה. שיטה חדשנית ויעילה נוספת בטיפול במחלה היא טיפול בגלי הלם חוץ גופיים(Extra-corporeal Shock Wave Therapy – Eswt). גלי ההלם עוזרים בפירוק הסתידויות שנוצרות בגיד כחלק ממנגנון הפגיעה,מסייעים בתהליך הריפוי, מזרזים יצירת כלי דם והתרבות תאים באזור, ומביאים להחלמה של התהליך הדלקתי. אחוזי הריפוי בשיטה זו טובים למדי, והיא לא כוללת טיפול פולשני – ולכן עדיפה על ניתוח.
