תסמונת תפס הכתף
תסמונת תפס הכתף או תסמונת הצביטה (Shoulder impingement syndrome), שנקראת גם “כתף השחיין” או תסמונת סופרא-ספינטית (Supraspinatus syndrome, בעקבות האזור האנטומי של הפגיעה), היא ביטוי של דלקת כרונית בגידים של השרירים המחוברים אל עצם הזרוע (Humerus) ועוברים מהגב ומהשכם מתחת לזיז האקרומיון ((Acromion. הגידים של השרירים השייכים לקבוצת מסובבי הכתף( (Rotator cuff עוברים במעבר צר בין ראש עצם הזרוע, האקרומיון ((Acromion, הזיז הקורקואידי (Coracoid), והרצועות המבחרות בניהם. מעבר צר זה יכול ליצור לחץ על הגידים. פגיעה שתצר את החלל תזרז ותגביר את הסיכון לפגיעה. פגיעה בעצמות המעורבות, בעקבות ניוון (למשל במחלת אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) או שחיקה, תזוזה של עצם הזרוע או עצם אחרת במפרק, דלקת באזור, והסתיידות בגידים יכולים כולם להצר את המפרק ולפגוע במהלכם התקין של הגידים באזור.
להעמקה בנושא ניתן לעיין בפרק על האנטומיה של מפרק הכתף.
תסמונת תפס הכתף – סימפטומים ואבחנה
הסימפטומים הנפוצים ביותר המופיעים בתסמונת הם כאבים והגבלת בהנעת מפרק הכתף. הכאבים יכולים להחמיר בזמן שינה והישענות על הכתף הפגועה. גם לחץ על אזור האקרומיון מוביל לכאב. הגבלה בתנועת הכתף תופיע בעיקר בהנעת היד כלפי מעלה. סימן אופייני נוסף הוא כאב חד בניסיון לגשת אל הכיס האחורי. האבחנה מבוססת בעיקר על הכאב הטיפוסי. ניתן להיעזר בצילומי רנטגן כדי להעריך נזקים שונים בעצמות שיכולים להוביל תסמונת, או הסתיידויות בגידים שניתן להבחין בהם בצילום. או באמצעי הדמיה נוספים יכולים גם הם להעריך את מצב השרירים באזור ואת מצב המפרק – בדיקת על קול (US), MRI ובדיקת. לעיתים ניתן להשתמש בהזרקה מקומית של חומרים מאלחשים אל אזור הבורסה כדי לזהות את מקורו של הכאב. עם זאת, אבחנה דפניטיבית וסופית קשה למדי, ואין מבחן או סימן חד משמעי שמצביע על התסמונת
תסמונת תפס הכתף - דרכי טיפול
הטיפול ברוב המקרים הוא טיפול שמרני. הטיפול כולל משככי כאבים (בעיקר מקובצת נוגדי הדלקות שאינם סטרואידים – NSAID’s), קירור של האזור, הימנעות מפעילות גופנית הגוררת כאבים בכתף, ופיזיותרפיה לשיפור טווח התנועה של המפרק והיכולת התפקודית שלו. במצב של כאבים קשים אפשר להשתמש בהזרקות של משככי כאבים או סטרואידים לאזור הכתף, אם כי יש להשתמש זו בזהירות. במקרים קיצוניים יש מקום לשקול טיפול ניתוחי. בניתוח ניתן להרחיב את אזור המעבר של הגידים, לתקן פגיעות בשרירי ה – rotator cuff, להסיר גידולים גרמיים שלוחצים על האזור, ולהרחיק חלקים מעצם הבריח כדי להקל על מעבר הגידים במקום. קיימות מספר גישות ניתוחיות, והניתוח יכול להיעשות בשיטה ארתרוסקופית או בניתוח פתוח.
טיפול עם תוצאות מעולות עם למעלה מ 95% הצלחה, ללא צורך בניתוח הוא טיפול בגלי הלם בתנאי שנעשה בציוד המקצועי הגדול ורב העצמה:
הטיפול בגלי הלם מסלק את מצבורי הסידן ששקעו במפרקי הגוף
הטיפול בגלי הלם שובר את המעגל הכרוני של הדלקת ע”י עידוד הגוף לבנות כלי דם חדשים, המחדשים את הזרמת החמצן לרקמה הפגועה
הטיפול בגלי הלם מעורר את פעילות הפיברובלסטים (Fibroblasts), תאים האחראיים על ריפוי רקמות חיבור כמו גידים ורצועות.
